לחתוך או לא? מאת הרב מאיר אזרי

בית הדין הרבני פסק בנחרצות בהחלט וקנס את האם, המצויה בהליכי גירושין מהאב,  שסירבה למול את בנה הקטן ב 500 ₪ לכל יום איחור בביצוע המצווה.

 פסק הדין שנשמע הזוי לחלק מאתנו ,לאחרים בחברה הישראלית הוא עוד ניסיון להגן על היהדות מפני פגעי הזמן והחילון. דומה שאין יום שבו סוגיה כזו או אחרת מעיניני  דת ומדינה,  לא מטלטלת את החברה הישראלית ספוגת האתגרים והמתחים.

פעם אחר פעם נחשף התפר העדין בין חומת המימסד ושומריו הנילהבים לבין ישראלים חופשים וריבוניים, דור יהודים החיים בפעם הראשונה אחרי שנות אלפיים במדינה משלהם. בני הדור שלאחר עידן השואה והתקומה, הם כאלה המלאים כרימון בשאלות וטעונים בספקנות  ורגילים בעירעור מוסכמות. כזו היתה היהדות במיטבה ובימיה הטובים, אך הנסיבות  ההסטוריות חייבו את מנהיגי היהדות להסתגר בחסות ההלכה ונוקשותה.

העידן שבו אנו חיים אולי מעלה את הצורך לבחון אפשרות קיום יהודית בלא הלכה מחייבת. רבים מאיתנו איבד עינין בשולחן ערוך מחייב לכלל יהודי העולם. הגיע הזמן שבו תשוב ותלהיב היהדות את בניה ובנותיה  ותעודד אותם לעשיה ויצירה ולא תטיל קנס ומורא. במקום בו מטילים קנס על איחור בברית המילה יכול השלב הבא להטיל מלקות על המאחר בקריאת שמע וסקילה שחזרה להיות באופנה באירן וערב הסעודית ,תחזור לספר החוקים הפעיל של החברה היהודית.

במהלך פעילותי רבת השנים כרב וכראש מרכזי דניאל, פגשתי ואני פוגש מידי יום דור חדש של יהודים שאינו מעונין יותר בחומות ההפרדה ובנוקשותה של ההלכה. יותר ויותר גאים בבחירה יהודית מתוך חופש וספק. רבים גאים לבוא בשערינו במודע משום שאין בתינו מאובנים, אלא הם מקומות של אמונה,  שלצידה בלא מורא יש תמיד ספק ושאלה. הכח המאחד, לדעתי, את הבאים לבתי הכנסת שלנו  ואת הצוות המסור של מרכזי דניאל, הוא האהבה ליהדות, לערכיה, לגיבוריה וסמליה, מחויבות להתחדשותה  והתקוה שילדינו יהיו בעקבות הדרך אותה אנו סוללים בעבורם,יהודים גאים.

אני גאה להיות חלק ממרכזי דניאל ובית דניאל, אשר מובילים ביצירת וביסוס  היהדות הפוסט הלכתית בישראל.