מאמרים ושיחות שונים וביחד – הרב מאיר אזרי

בימים אלה בהם גוברת תחושת חוסר הסובלנות, הגזענות, הניכור בין בני האדם – בין תרבויות, בין דתות ולאומים, שומה עלינו לחפש את המאחד והמחזק . חובה עלינו להביא אור משתף ומחמם במקום בו לעיתים גדול כוחו של החושך. סבלנות וסובלנות כלפי האחר, כלפי אמונתו ודתו, בחירותיו ומנהגיו והיכולת להכיל את האחר על מעלותיו, מגרעותיו ויחודו הם חובה במאה המורכבת בה אנו חיים.

בתקופה בה קצב החיים גדול מתמיד, העברת המידע בין אנשים, מקומות ותרבויות מעמידה בפנינו אתגרים חדשים ולא מעטים. אנו היום יותר מתמיד חוזים באחר, בשונותו, במעלותיו ולעיתים גם במגרעותיו, הרבה יותר מאשר בדורות קודמים.

רחובות העולם בהם אנו משוטטים בין בפועל ובין בדמיון, והמסגרות בהן היינו רוצים להיות שותפים, מכילים בימנו בני דתות תרבויות שונות, כה הרבה צבעים וכה הרבה מינים ממלאים כיום את עולמנו. ישראל המודרנית גם היא מורכבת מפסיפס אדיר של זהויות. יהודי מדינת ישראל עלו מגלויות שונות דוברים שפות שונות ואוחזים במנהגים שונים. כרבע מאזרחי המדינה שאינם יהודים מיצגים שונות וייחודיות אשר לעיתים מאתגרת את הרוב אך יכולה להיות לא פחות מעשירה ומחזקת.

אבי אמונת הייחוד אברהם יוצא למסע בעקבות קריאת האל אליו: "לך לך". כה הרבה נכתב על המסע אשר הינו מסע ייחודי לגילוי עצמי אך לא פחות לגילוי האחר. אברם יהפוך לאברהם רק כאשר יבין את גודל המשימה ויהפוך לאב המון גויים. מסכת יחסיו של אברהם עם סביבתו השונה ממנו היא מודל לחיים משותפים, כבוד לאחר, לדתו ולתרבותו, וכל זאת לא מתוך התבטלות וחולשה.

 

מאוחר יותר לימדונו חכמי ישראל את חובת הפתיחות לאחר, את החובה בהכרת השונה והיחודי בכל בריאה ובריאה וחובת המנהיגות לחזק גישה זו.

כך לדוגמא התלמוד הבבלי במסכת סנהדרין קובע:

" מלך מלכי המלכים, הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של האדם הראשון ואין אחד דומה לחברו… לפיכך כל אחד ואחד חייב לאמר בשבילי נברא העולם ".

וממשיך המדרש היהודי וכותב על החובה להיות רגיש ופתוח לאחר ולשונה:

" אבל אם ראה אכלוסין הרבה של בני אדם, אומר, ברוך חכם הרזים. כשם שאין פרצופותיהם שוין זה לזה, כך אין דעתם שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו. וכן אומר, לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה (איוב כח כה), כל בריה ובריה יש לו דעת בפני עצמו. תדע לך שהוא כן, משה מבקש מן הקדוש ברוך הוא בשעת מיתתו, ואומר לפניו, רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד, ואין בשל בניך דומה זה לזה. כשאני מסתלק מהן, בבקשה ממך אם בקשת למנות עליהם מנהיג, מנה עליהם אדם שיהא סובל לכל אחד ואחד לפי דעתו. מנין? ממה שקראו בעניין, שנאמר, יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר גו" (מדרש תנחומא, פינחס)

עוד הרבה לפני המילים המעטרות את מגילת העצמאות האמריקאית, אשר הינה אחד ממסמכי היסוד בהבנת הפלורליזם התרבותי, ידעו חכמי ישראל את סוד הכח הזה.

מנהיגנו, אולי למדו זאת מימים שחורים בתולדות עמנו, בהם היו שניסו להכתיב לאבות ולאימהות האומה דת ותרבות אחרת מדתם ותרבותם. ראוי תמיד לזכור שיהודים תושבי הארץ והתפוצה , הם צאצאי עם שחווה שיעבוד וגלות, אשר נכפתה עליו, בין השאר בגלל ייחודו. אנו בני עם שתביעתו למולדת ולחופש דת  ומאידך המחויבות  לכבד ולהכיל את האחר נרכשה מתוך ניסיון מר. שנות הגולה שחווה עמנו, הם עדות לחוסר סובלנות ולקושי של עמים רבים להכיל את ייחודו של היהודי ותרבותו. חובה עלינו, במדינת ישראל רבת הפנים והגוונים לנהוג בשונה, להכיל את האחר, את תרבותו ולכבד את השונים שבינינו בין אם הדבר נובע ממינם, צבעם, אמונתם או חוסר אמונתם.

ספר הספרים מחייב את היהודי להכיל את האחר, לקבלו ,לכבדו ולהבין את מצוקותיו. כך קראו אבותינו ובעקבותיהם ראשי הכנסייה וחכמי האיסלם, בספר הספרים מילים מספר שמות "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם." או כדברי ספר  ויקרא "משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח." וספר במידבר מוסיף "חוקה אחת לכם ולגר…".  דומה שהבינו אבותינו את המחויבות להגינות, לצדק סוציאלי, לרוחת האחר ולכבודו כאתגרים אשר ישפיעו על אופי החברה היהודית וחוסנה. הם ביקשו להנחיל לעם ולדורות לעתיד לבוא את מחויבותו של היהודי לשונה, לחלש ולמוחלש בחברה. הם ביקשו לראות בחברות אחרות שותפות ולא אויבות.

הרב אבא הילל סילבר, רב רפורמי מראשי יהדות ארה"ב וממובילי המאבק באו"ם על החלטת החלוקה ובעצם על הקמת מדינת ישראל והכרת אומות העולם בה, כתב במאמר " על שיויון בין בני אדם " המופיע בסיפרו  "במה נבדלת היהדות " :

" כל בני האדם, ללא הפרש גזע דת, ראויים ליחס של כבוד, יושר וצדקה, כך לדוגמא " אין ממחין ביד עניי גויים בלקט ובשכחה ובפאה, מפני דרכי שלום ". מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברים מתי נכרים עם מתי ישראל – מפני דרכי שלום " התוספתא מוסיפה: " מספידין מתי גויים ומנחמין אבלי גויים מפני דרכי שלום" כי טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהילים קמ"ה ט') ".

בעולם המגוון, רווי השוני, היכולת לקבל ולכבד את האחר היא כח משמעותי, אולי המבחן המרכזי של העידן בו אנו חיים. חברות מנצחות יהיו אלו המוכנות להכיל בתוכן אמונות שונות, מגדרים שונים, ריבוי גוונים, צבע וטעמים. אולי דוקא מן השונה והיחודי יצמח כח החברה טוב יותר. כך אולי תתפתח הרגישות החברתית. מתוך הכרות האחר וכבוד לו, לדרכו, לבחירותיו ואמונתו . הרב קוק, מי שהיה מורה דרך לרבים הדריך את תלמידיו וביקש אותם להפנים תובנה זו שראוי ונפתח ונחזק, וכך כתב הרב קוק:

" אל תקרי בניך אל בוניך – כי הבניין יבנה מחלקים שונים, והאמת של אור העולם תיבנה צמדים שונים, משיטות שונות, שאלו ואלו דברי אלוהים חיים, מדרכי עבודה והדרכה וחינוך שונים, שכל אחד תופש מקומו וערכו, ואין לאבד כל כשרון ושלמות כי אם להרחיבו ולמצור לו מקום… וריבוי הדעות, שבא ע"י השתנות הנפשות והחינוכים, דווקא הא הוא מעשיר את החכמה והגורם הרחבתה. שלסוף יובנו כל הדברים כראוי, ויוכר שאי אפשר היה לבניין השלום שייבנה כי אם ע"י כל אותן ההשפעות הנראות כמנצחות זו את זו "  – (עולת ראי"ה, כרך א, של)

חבל שיש מאלו החושבים עצמם לממשיכי דרכו שלא ערים מספיק לרגישות זו, לחובה של עם שהיה נתון ללחצים , לרדיפות ואתגרים, במהלך הדורות עקב שונותו , להבין את עוצמת הפוטנציל מאימוץ ריבוי הגוונים בחברה.

בספר הספרים עולים לא פעם קולות של שנאה, דיכוי, ביטול האחר והתעמרות בחלש, אך חברה בריאה חייבת לחפש את נקודת המשותף בין מרכיביה ואלה המרכיבים את עולמה.

היטיב לבטא את הצורך הישראלי והאוניברסלי להכיר באחר ובשונה ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שאמר בן השאר:

" כשם שאין שתי טביעות אצבעות זהות בעולם, כך אין גם שני באדם זהים, ולכל ארץ יש החוקים והתרבות שלה המסורת והמנהגים שלה. אולם ישנו מסר אוניברסלי אחד שיכול לחבוק עולם ומלואו עקרון שיכול להיות משותף למשטרים שונים ולגזעים שאינם דומים, לתרבויות זרות אחת לרעותה והוא עקרון קדושת החיים ".

אני הייתי מוסיף לדבריו של מר רבין ז"ל שקדושת החיים צומחת מהיכרות האחר והשונה, כבוד לדתו, לתרבותו ולמנהגיו.

בחברה הישראלית דומה ואתגר זה משמעותי עד מאוד. היכולת לבנות חברה סובלנית ומכילה, המכירה בפערים תרבותיים ובמחלוקות דתיות, אך הנלחמת באי צדק, אפליה וקיפוח, היא מיסודות הכח החברתי והאזרחי שיאפשר לנו להתגבר על אתגרי הזמן והמרחב בו אנו חיים. הטיבו אבות ואימהות המדינה לתאר חלום וחזון זה של סובלנות וכבוד לשונה, מתוך מחויבות לבנות את הביחד המשתף, מגילת העצמאות, עליה חתמו מעמידה בפנינו  אתגר עד עצם היום.

הפרויקט "שונים ביחד" נועד לחזק בקרב בני נוער את הכרת האחר, את הכבוד לדתו ותרבותו של האחר. אנו תקווה שע"י חשיפת בני הנוער למגוון הצבעים, הדעות והתרבויות נחליש את הדעות הקדומות אשר נושאות עמן שנאה, בוז ופחד ונחזק בקרב החברה הישראלית רבת הגוונים את הסובלנות והסבלנות.

אחד מן הלוחמים הגדולים במאה העשרים, כנגד הגזענות וחוסר הפתיחות לשונה, היה נלסון מנדלה אשר בנאום ההכתרה שלו לנשיא דרום אפריקה לאחר שנות האפרטהייד, אמר בין השאר את המילים הבאות:

"נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו

הוא לא גלום רק בחלק מאתנו,

כל אחד מאתנו נושא את הקסם הזה בתוכו

כאשר אנחנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח,

באופן בלתי מודע אנו מאפשרים

לאחרים לעשות את אותו הדבר

כאשר אנו משתחררים מהפחדים שלנו,

הנוכחות שלנו משחררת אחרים".

נלסון מנדלה, אשר באישיותו ובהתנהלותו ידע להכיל את האחר ואת השנוא והשונא, מעמיד בפנינו אתגר שעיקרו להשתחרר מן הפחד למרות החשש מהאחר ומתרבותו. מנדלה מלמדנו שגם במציאות קשה ומאתגרת אנו חייבים לנסות לחפש אפיקי חיים משותפים. בעולם רווי השנאה והשינוי, בעולם הדינמי שבו אנו חיים, חשוב לנו לראות לא רק את הקושי והשוני אלא גם את הטוב שצמח מהשונים שלמדו להיות ביחד.

אחת מן הבעיות הגדולות שאנו חווים מאז ומתמיד היא התחושה של רבים שרק הם צודקים שאין לאחר זכות להחזיק בדעה או באמונה משלו. הפרויקט שונים ביחד בא לשחרר את אותה תחושה.

העתיד מזמן לנו מגע עם חדשנות, עם עולמות חדשים, תרבויות חדשות, אנשים שונים, אמונות ודעות, אולי שונות מעט משלנו. גדולת האדם במאה העשרים ואחת תיבחן ביכולתו לא רק לדעת ולהכיר את האחר, את אמונתו, דרכו וצדקת הדרך, אלא גם לכבד את המקומות מהם באו אחרים השותפים לנו לפלנטה הזו. היכולת לצמוח מתוך השוני ולבנות עולם טוב יותר היא אחד האתגרים הגדולים של המאה אותה אנו חיים. היכולת הזו היא אולי אחת מן הסודות לבניין חברה מוצלחת בעולם גלובלי ומורכב כל כך.

הפרויקט שונים ביחד אשר הובא מהקהילה היהודית אשר בעיר סרסוטה בפלורידה נועד בדיוק לממש את הקסם האלוהי והאנושי אשר מקונן בקרב ילדינו, הפרויקט נועד לחשוף את החברה הישראלית למורכבות השוני ולראות בשונה ובאחר מכפיל כוח. בעצם אנו מבקשים ללמוד להשתחרר מפחדינו וללמד אחרים את יופיו של האחר דרך שונותו.

לסיום, אנו מנסים לאמץ בעניין זה את חלומו של הרב קוק להקמת בנין ומדינה וחברה בריאה, הרב קוק מבקש כפי שהפרויקט "שונים ביחד" מבקש להכיר באדם באשר הוא אדם למחוק צרות עין, שנאה, כיעור וטומאה שלעיתים מאכלסים את מחנה ישראל. ראוי לזכור את מילותיו:

" אהבת הבריות צריכה להתפשט על כל אדם, למרות שינויי הדתות והגזעים. צרות העין, הרואה במה שמחוץ לאומה רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים ההורסים כל בנין טוב ".