מאמרים ושיחות חודש האיחוד בין הגלוי והנסתר – הרבה מירה רז

"משנכנס אדר מרבים בשמחה",  אז מה אפשר לומר כשנכנסים שני אדרים? שהשמחה כפולה!
השבוע החל חודש אדר ב'  והוא החודש שבו חל חג פורים בשנה מעוברת. ובכלל, חודש אדר הוא החודש  האחרון של שנה מקראית, שמתחילה בחודש ניסן.
לפני ראש השנה אנו מציינים את חודש 'אלול' כ'חודש הרחמים והסליחות', בו אנו דואגים להפיל מחיצות בין אדם לרעהו, ומתוך חשבון נפש להיות בני-אדם  טובים יותר.
אז מדוע שלא נציין את חודש אדר, שמגיע לפני ניסן, כ'חודש האיחוד בין הגלוי והנסתר'?  כשנבין במה דברים אמורים, נוכל להתחזק באמונתנו בניצחון הטוב על הרע, לפעמים כנגד כל הסיכויים.
במישור הגלוי של החיים, יש לעיתים, מקום רב ליאוש ולספקנות בשינוי לטובה, והם עלולים להביא לאדישות ול"ראש קטן" . חודש אדר, וחג פורים, נושאים מסר הפוך. הם אומרים: ישנו עולם נסתר המלווה כצל את העולם הגלוי, ומשפיע על המתרחש בו. עולם זה הוא מקור הטוב, החסד והרחמים. אמונה כזו אינה אמורה להשאיר את האדם פסיבי, ולא פועל במלוא המרץ לתיקון עולם – הפרטי והכללי , דווקא להיפך!  אמונה כזו מדרבנת אותו לעשות במלא המרץ לתיקון עולם אפילו כנגד כל הסיכויים.

"רווח והצלה יעמוד ליהודים (ולכל בני האדם {מ.ר.})  ממקום אחר"  (אסתר ד' 14) – מן 'המקום הנסתר' שבחודש הבא, בניסן,  יְשַׁבֵּר את המֵיצַרִים במכות  ויטביע את מאסטר המשעבדים –פרעה- בים.
עולם הבריאה לא היו משעבדים ומשועבדים, אף אחד לא טרף אף אחד, והכל התנהל בעדנה.
בחודש האחרון של השנה המקראית, לקראת התחדש עלינו  שנת-אביב  חדשה בניסן, אנו קוראים את 'מגילת אסתר' על מנת להפנים שיש חוקים לבריאה, שאמנם הם נסתרים , אך הם יציבים וברורים, והם גוברים –במוקדם או במאוחר – על חוקי הטבע של העולם הגלוי, שעל פיהם החזק שורד והחלש נמחק, וזה בסדר, כי ככה זה בטבע.
אבל זה לא בסדר בעולם האנושי, כי אנחנו לא רק טבע – נפש, יש בנו גם חלק טהור מבורא הטבע והוא- הנשמה. וכשבעולם הגלוי אנו עדים לרישעות, לעוול, לאכזריות ולאטימות (=המן)  נזכור, שהכל יתהפך, ישתנה לטובה במוקדם או במאוחר –  ובראש עץ גבוה חמישים אמה תתנוסס  קשת הברית.