על חוק הגיור (מעיניו של רב רפורמי) מאת הרב מאיר אזרי

נובמבר, 2014

בימים אלו, בעוד הממסד החרדי, הרבנים הראשיים והציונות הדתית מתקוטטים בשאלת הבעלות על מונופול הגיור, או כפי שמוצג בתקשורת חוק הגיור, אנו אנשי היהדות המתקדמת, פותחים את הלב – הלב המכיל והידיים המקרבות, וממשיכים ביתר שאת את המסע לקרב את אותם מאות אלפים החיים בקרבנו, כצאצאי יהודים ובני זוג של יהודים, ומעוניינים להצטרף לעם היהודי.

מצווה להיות רגיש ומקרב, אוהב ומחבק את הגר, וכבר מספר הספרים למדנו: 'וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצריים' (שמות כ"ג, ט')

ברבע המאה האחרונה, פגשתי בקהילתי מאות מתגיירים, מאות סיפורים מרתקים של אנשים שרצו לקשור גורלם עם העם היהודי, על אף סיפורו המורכב, תלאותיו והאסונות שפקדו אותו.  ראיתי מולי אנשים המחפשים פתח אל התרבות היהודית, המבקשים לחבק אותנו, את אמונתנו ותרבותנו. פעמים רבות התרגשתי עם אלא אשר היו מוכנים לנטוש אמונה ותרבות ולצאת אל מסע לא נודע, כרות המואביה בזמנו. לא פעם, בכיתי איתם כאשר ספרו לי את סיפורי התלאות שחוו בבתי הדין הרבניים מול ממסד אטום. אני גאה בתנועה הרפורמית אליה אנו שייכים, אשר שמה לה כאחת ממטרות העל, לקרב רחוקים ולהביא את דבר התרבות היהודית, את האמונה והחזון למרחב האנושי.

ילדנו, אחינו ואחיותינו נעים בעולם הפתוח, החיים מזמנים להם/ן מפגשים ואהבות, לא פעם עם מי שאינם בני התרבות והאמונה שלנו. אנו חייבים לאפשר להם להביא את סיפורי האהבה שלהם אל תוך תוכו של העם היהודי, ולפתוח צוהר למשפחות המתהוות ממש לנגד עיננו. עלינו להיות גאים בסיפור היהודי, אשר מעורר באנשים את הרצון להצטרך לעם היהודי.

הלב הרפורמי הוא מכיל ומקרב וקצה נפשנו מפחד מהאחר והשנאה אליו. עלינו, כאבותינו ואמותינו, להיות גאים בתרבות, ולהגשים את חזון נביאי ישראל לקרב רחוקים, ואפילו אינם יהודים, ולאפשר להם להסתפח לעם היהודי. אנו מאמצים את גישתו של הרמב"ם המציע לקבל את הגר בסבר פנים יפות, להעניק לו את הפתח להיכנס לעולם היהודי: ' ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עבודת כוכבים ומאריכין בדבר הזה. ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות ואין מאריכים בדבר הזה…. ומודיעין אותו עונשן של מצוות.. ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו, שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה. שבתחילה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון ורכים". כך מלמדים מתגיירים בקהילות התנועה הרפורמית, מתוך אהבה ופתיחות, ורצון להקל אך לא לפספס את מיטב המסורת היהודית, עיקרה הדברים מתוך רצון להכיל ולא להרחיק.

בבואנו לבנות תכניות הגיור, אנו נוהגים בדרכו של דון יצחק אברבנאל, מגדולי יהודי ספרד, אשר שיגר אזהרה לבתי הדין ולרבנים וקבע "הגר בבואו לפניו, לא ילחצנו בדינו להכריחו ולהכניעו כפי שורת הדין, אפילו באותם הדברים שראוי לעשותם לישראל. רק ינהג אותו בלאט ונחת…. ולכן תנהגו בדברים טובים ורכים, לא שתטה המשפט עבורו, אלא שתעשהו בנחת ולא בלחיצה". זהו סיפור הגיור הרפורמי, אנו טורחים ללמד ולהעמיק, לספר סיפורה של יהדות רלוונטית בעידן המודרני. לספר את סיפור דור השואה והתקומה, לספר את סיפור ההתחדשות של העם היהודי, טורחים לספר את סיפור האבות והאימהות, מנהגי החגים, ודרכה של יהדות בעידן של שוויון. הגיור הרפורמי איננו מבקש ליצור מודל של יהודי חרדי, אלא יהודי רגיש, אכפתי, הלוקח על עצמו אחריות להיות אחד מכלל ישראל ומחויב לתיקון עולם.

השאלה הרלוונטית ביותר הצריכה להישאל, האם המתגייר או אנחנו היהודים מלידה, נעמוד באתגר המרכזי שהיהדות מחייבת אותנו והוא שילדנו ונכדנו יהיו יהודיים? לכל אורך ההיסטוריה, גויים נכנסו לעולם היהודי, דרך דלתות שונות, רבנים בעלי תפיסות עולם שונות, וקהילות בעלות אופי ייחודי ושונה אחד מהשני. אסור שבמדינת ישראל יקבע מונופול חרדי או אורתודוכסי, וראוי לעם היהודי, שרובו בתפוצות וגם בישראל לא אורתודוכסי, שגם דרכי כניסה ליברליות, שוויוניות ומכילות יותר יוכרו על ידי המדינה.

ראוי להבהיר, שגיור הנעשה במסגרת הקהילה הרפורמית בישראל מוכר על ידי משרד הפנים והמתגייר נרשם בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין כיהודי לכל דבר.

מדי שנה אנו בקהילה, בעזרת תכניות שונות שאנו מפעילים, משלימים גיורם של למעלה ממאה נשים, גברים וילדים, וכך אנו עוזרים להגשים את החלום בדבר חיותה ושגשוגה
של היהדות במאה ה-21.